וועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק של השר ארדן אשר תחייב כל גורם, השולח דבר דואר רשום, לציין את פרטיו על גבי הודעת הדואר רשום.

בנוסף, החוק יחייב את השולח לציין על גבי דבר הדואר, אם קיימת לגביו "חזקת מסירה", מצב בו הנמען נחשב כמי שקיבל את דבר הדואר הרשום גם ללא חתימתו על אישור מסירה.

נמענים רבים אינם נמצאים בביתם כאשר מגיע הדוור בכדי לתת להם "דואר רשום" נמענים אלו וכן נמענים אשר מקבלים את דברי הדואר שלהם באמצעות מרכזי חלוקה מוזמנים לסניף הדואר לאסוף את הדואר הרשום מבלי שהם יודעים מי השולח וממי הדואר הגיע. הנמען מגלה את זהות השולח רק עם קבלת הדואר בסניף הדואר. על מנת שנמען יוכל להחליט אם לאסוף את דבר הדואר- יש לו זכות לדעת מראש מי שלח לו את הדואר.

השר ארדן סבור ששקיפות בנוגע לזהות השולח תאפשר לנמען להחליט מתי ואם בכלל לאסוף את דבר הדואר, בהתאם לדחיפותו ובהתאם לרמת הנחיצות בקבלתו.

לגבי חלק מדברי הדואר הרשומים קיימת בחוק "חזקת מסירה" לפיה הנמען נחשב כמי שקיבל את דבר הדואר הרשום, גם ללא חתימה על אישור מסירה וגם אם לא הגיע לסניף הדואר כדי לקבלו.

מאחר שבחלק גדול מן המקרים הנמענים אינם מודעים לכך, הצעת החוק החדשה קובעת כי עובדה זו תהיה חייבת להיות מוצגת בפרטי ההודעה, בכדי לחסוך לציבור עלויות מיותרות, למשל של קנסות, ריביות והצמדות בגין איחור בתשלומים שונים, שנבע מאי קבלה של הדואר הרשום.

בנוסף, תוטל על השולח החובה לפרט על גבי דבר הדואר, באופן בולט, את זהותו ואת שמו של מייפה הכוח בשמו נשלח, כמו במקרה של משרדי עו"ד השולחים מכתבים בשם מייפה כוחם.
דבר דואר רשום שלא מופיעים בו פרטי ההודעה כאמור לעיל, לא יועבר למשלוח על ידי עובדי חברות הדואר. החובה למלא את הפרטים שציין השולח בהודעת דואר רשום המושארת במענו של הנמען, תוטל על עובדי חברות הדואר.

בעלי רישיונות הדואר יידרשו לוודא העמידה בהוראות החוק וככל שלא יעשו זאת יהיו חשופים לעיצומים כספיים.